יום שלישי לפרוייקט התכשיטים שלי. בימי רביעי אחר הצהריים אני מלמדת, והשבוע תכננתי להכין עם התלמידים שלי ספרונים זעירים בקופסאות גפרורים. לפני כמה חודשים ניסיתי
אחרי שלוש שנים משמימות באגף תחפושות פורים (רופא, שוטר והארי פוטר), קיוויתי לאיזה רעיון יצירתי, משהו שיהלום את הראש של יהל, ואת הידיים של אמא
תכשיט מס’ 13 בפרוייקט, והפעם עם סיפור בהמשכים… פרק א’:לפני כמה חודשים התפרסמה מודעה, בקבוצת אירועי תרבות בירושלים*, על קורס מספרות סיפורים, הייתי כנראה במצב-רוח
נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.
אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.
מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.
רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)
רוצה שאשלח לך מדי פעם מיילים עם עדכונים, רעיונות, טיפים והשראה?
מוזמן/ת להרשם לרשימת התפוצה שלי:
