4/30 – דג?

יום רביעי לפרוייקט שלי.

היום ניצלתי את אחר הצהריים לכמה סידורים, ובדרך משם לכאן, או מכאן לשם, חייכו אלי מהמדרכה שתי חתיכות פלסטיק לבנות. הן נראו לי מוכרות, ואפילו יכולתי לתארך את הזכרון שלהן לילדות, ואחרי בערך דקה של מישוש הפלסטיק, ופשפוש בזכרון, נזכרתי שאלו הפלסטיקים שסוגרים את שקיות הרשת של הגולות ושל מטבעות השוקולד…

אחת מהן נשארה מיותמת על שולחן העבודה, והשניה הפכה לזה –

(ממש התאמצתי לא להמשיך לעבוד עם החוט האדום, להכניס אותו לקופסת חוטי התפירה, ולהוציא ממנה חוטים אחרים…)


לכל רשומות פרוייקט “תכשיטי יומיום”

אם את לא יודעת מה זה בכלל הפרוייקט הזה? אפשר לקרוא כאן.

יש גם כמה תכשיטים שלא הצליחו להכנס לבלוג. אולי אני עוד אכתוב עליהם מתישהו, בינתיים אפשר לראות את כל התכשיטים המוכנים באלבום הפייסבוק הזה, וקצת תמונות של תהליכי העבודה ומאחורי הקלעים באינסטגרם


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
סלקלוע

הפתרון האולטימטיבי לבעיית השקיות… אחרי שסרגתי כמה דברים מחוטי שקיות, גיליתי שהכל טוב ויפה, אבל ערימת השקיות נשארה ערמומית וגבוהה כמעט כשהיתה, היות והסריגה לא

רקמה שביעית לרדה

רדה ויהל בונים את מגדל בבל

באופן סימבולי, זו התמונה היחידה (בינתיים) בכל הפרוייקט הזה שצילמתי מתוך מחשבה להשתמש בה לרקמה של רדה.

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות