יום שישי ועמוס לפרוייקט שלי.
לפני כמה שנים סיפרתי בבלוג שלי על הנטיה הגנטית של אימהות במשפחה שלנו לסדר לבנות שלהן את הארונות (מזל שאין לי בנות! בקושי עם הבלאגן שלי אני מצליחה להתמודד…).
אתמול בלילה אמא שלי באה אלינו, והבוקר סידרתי ליהל טרמפ לחוג ביער, ואמא שלי ואני נשארנו לסדר את חדר השינה. סופסוף העליתי את בגדי הקיץ שלי למעלה, והורדתי את בגדי החורף (עד עכשיו הסתדרתי עם כמה חולצות ארוכות, ודוגמיות של סוודרים עם כל האין-חורף הזה), ומה שבעיקר מביך הוא שסופסוף פרקנו עוד ארגז וחצי שחיכו מאז מעבר הדירה בקיץ שעבר.
זרקנו המון, ומילאנו את הבגאז’ בשקיות של בגדים למציאון. בין השאר החלטתי לזרוק את כיס הגרביים שהכנתי ליהל לפני כמה שנים, וכבר מזמן מזמן לא משמש אותנו. זכרתי שכתבתי עליו רשומה בבלוג התפוזי ז”ל, וכשחיפשתי אותה גיליתי שבמסגרת הנטיה לקצוות פרומים אכן כתבתי, אבל עדיין לא פירסמתי. חבל, דווקא רשומה נחמדה…
זה (היה) הכיס – הוא עשוי מרשת של תפוחי אדמה וקולב של ניקוי יבש, מחוברים בקרושה –
אמרתי לו יפה תודה ושלום, וזרקתי לפח.
כמה שעות מאוחר יותר, בארגז האחרון שפרקתי, וממש קצת לפני שפרוייקט סידור החדר הוכרז כגמור (ומסדרות החדר הוכרזו כגמורות…), מצאתי כף נעל (ככה קוראים לזה? זה נשמע פתאום כל כך מוזר. מצד שני זה גם נראה מוזר. ניסיתי להסביר ליהל בשביל מה זה טוב, תוך כדי שעשיתי משהו אחר, כך שלא יכולתי להדגים, והוא פשוט לא הבין מה אני רוצה ממנו…). אין לי מושג איך היא הגיעה אלינו, ולמה, אבל היא היתה אדומה ויפה, ומיד חשבתי כמה היא תסתדר טוב עם רשת תפוחי האדמה, וכמה נושאי שיחה ותחומי עניין משותפים יהיו להן.
הוצאתי את הרשת מהפח, הפרדתי אותה מהקולב, החזקתי את שתיהן, והן מיד הזכירו לי את השרשרת של סבתא לאה, שרוחה המסודרת שרתה עלינו כל היום תוך כדי סידור ותוך כדי תליית הרקמות שלה על הקיר [הערת תזכורת לעצמי – לבקש מאמא לצלם את השרשרת, וממני – את הרקמות]. כיווצ’צ’תי את הרשת לכדור, הנחתי על כף הנעל, שאלתי את אמא שלי מה זה מזכיר לה, גם היא מיד זיהתה (למרות שבמקור מדובר בזהב ובפנינה, אבל משהו בצורה ממש מזכיר). נותר לי רק לתפור את הרשת לכדור ולהדביק. תכשיט מושלם ליום כזה – גם כל כך סבתא-לאה, וגם חמש דקות עבודה, שזה בערך כל מה שהייתי מסוגלת לו אחרי עמל היום.
לכל רשומות פרוייקט “תכשיטי יומיום”
אם את לא יודעת מה זה בכלל הפרוייקט הזה? אפשר לקרוא כאן.
יש גם כמה תכשיטים שלא הצליחו להכנס לבלוג. אולי אני עוד אכתוב עליהם מתישהו, בינתיים אפשר לראות את כל התכשיטים המוכנים באלבום הפייסבוק הזה, וקצת תמונות של תהליכי העבודה ומאחורי הקלעים באינסטגרם
