אחרי שלוש שנים משמימות באגף תחפושות פורים (רופא, שוטר והארי פוטר), קיוויתי לאיזה רעיון יצירתי, משהו שיהלום את הראש של יהל, ואת הידיים של אמא שלו.
יהל ביקש להתחפש לאיזה גיבור-על, לא זוכרת איזה, ואני החלטתי לחזק את שריר האסרטיביות, והודעתי לו שאני לא מכינה יותר תחפושות משעממות – כאלו שמכינים משהו שאמור להיראות באופן מאוד מסויים, ושלחצי מהילדים יש תחפושת דומה. בקיצור – הודעתי לו שאם הוא רוצה שאכין לו תחפושת, שיאתגר אותי עם משהו יצירתי. הוא ניסה גם לאמן את שריר האסרטיביות, ואני מצאתי פשרה – רוצה גיבור-על? סבבה. תמציא אחד! יהל חשב קצת, ושאל “איך אומרים ‘אריה’ באנגלית?”, אמרתי לו והוא הודיע שהוא מתחפש ל- Lionman.
אחד הדברים הראשונים שתכננתי, זה להכין סופסוף מגפי Duct tape. כבר כמה שנים שמור אצלי בפינטרסט הקישור להכנת מגפיים כאלו, ואני מחפשת בנרות הזדמנות לנסות אותן.
לא מצאתי נעליים מתאימות לבפנוכו, ובתכל’ס, מדובר ביחפן, אז מי צריך בכלל נעליים. שבוע לפני פורים, באחד המפגשים של החינוך הביתי, באחת משקיות הקח-תן חיכו לנו “פנימיות של נעליים” (לא זוכרת איך קוראים להן), בדיוק במידה הנכונה, אז הוספנו אותן כדי שתהיה עוד שכבת הגנה (אמנם יחפן, אבל כל חגיגות הפורים שלנו תוכננו ליערות ולפארקים).
הכנו מגפיים (וכמובן שמרוב התלהבות והתרגשות לא טרחתי לצלם יותר מדי תוך כדי התהליך).

את הציפורניים הטפרים הכנתי מ-Duct-tape שחור.

וזו התוצאה הסופית והכה-מושלמת ומהממת –

רעמה כבר הכנתי לפני שש שנים, לתחפושת הראשונה שלו, והיא כל-כך מושלמת, שאני שמחה שהשתמשנו בה שוב.

הכנו גם צמידים/מגיני-ידיים/משהו-של-ידיים-של-גיבורי-על, גם הם מ-duct-tape, מצופה במסקינג-טייפ, בשביל הצבע (במקור גם המגפיים אמורות היו לקבל שכבה נוספת, אבל התעצלתי, והן כאלו מושלמות שיהל בכלל לא התעקש).
באגף הבגדים – לקחנו מהארון חולצה צהובה. מצאנו ציור של אריה באינטרנט, הדפסנו אותו על דף מדבקה, חתכתי אותו לשבלונה, אותה הדבקנו על החולצה. קצת ספרי שחור, והחולצה מוכנה.
חיפשתי וחיפשתי מכנסיים צהובים, ולא מצאתי. ואז נזכרתי שיש לי בבית צבע בד צהוב, אז קניתי לו גטקעס לבן וצבענו אותו (בצבע הבד עם תוספת תיונים, בשביל גוון קצת יותר חום).

את הגטקעס קניתי בזמן שיהל היה בחוג של שומרי הגן, וטוב שכך, כי אחרי החוג הוא וכמה חברים היו ממש, אבל ממש(!) חייבים לנסות להשיט איזה משטח שהיה שם בבריכה שביער, ועל הדרך גם לעשות סקי לתוך המים, ועוד שלל פעילות אתגרית רטובה. סיימתי את היום עם ילד רטוב, ובמזל עם גטקעס יבש באוטו…

ליהל היתה תכנית מסובכת למסכה, מצאתי בחנות מסכה שחורה פשוטה, שמכסה רק את העיניים, מכרתי לו אותה כ”משהו בינתיים”, וכ”אולי בסיס למסיכה שנכין”, בסופו של דבר לשמחתי הוא ממש אהב אותה, מצד אחד, ומצד שני גם היא היתה יותר מדי בשבילו, כך שאפילו אותה הוא לבש בערך חמש דקות, וזהו.

יום לפני המסיבה הראשונה נסענו העירה, קנינו בד מוזהב ומושלם לגלימה, בלילה תפרתי מהשוליים שלו חגורה, וזהו. התחפושת שלמה ומושלמת. חבל שמרוב התלהבות יהל לא נתן לי כמעט לצלם אותו…