כמעט שנה טובה…
בחודשים האחרונים אני רוקמת הרבה על נייר. ממש התחשק לי לנסות קצת טכניקות של רקמת צלבים ו-Blackwork, וכהרגלי, לא התחשק לי לעשות את זה “לפי הספר“, אז אם לא לפי הספר, שיהיה על הספר.

זו לא הפעם הראשונה שאני רוקמת על נייר, רקמתי פעם על כרטיס אוטובוס, ואז עוד פעם (ויש לי אוסף של כרטיסים שמחכים שארקום עליהם גם…). הפעם התחלתי מספר מקסים שמצאתי לפני כמה שנים על איזה ספספל ברחוב (English diaries and journals by Kate O’brien). הספר מלא באיורים וציורים נפלאים, והוא מחכה כבר שנים שאעשה איתו משהו, אז עשיתי…

 

 

 

 

 

View this post on Instagram

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

A post shared by Arbel Egger-Nadan (@arbel.egger) on Jul 7, 2019 at 1:06pm PDT

אחרי הרקמה הזו באו עוד נסיונות (חלק מהם אפשר לראות באינסטגרם שלי)

לכבוד ראש השנה החלטתי לנסות לרקום כרטיס שנה-טובה. כבר שנים אני עושה לעצמי כל תחילת אוגוסט שיחת מוטיבציה:
“ארבל”, אני אומרת לעצמי, “אולי תהיי בת-אדם?!”. “אבל אני בת-אדם”, אני עונה. “נו, את יודעת למה אני מתכוונת”, אני ממשיכה, ואני, מיד מיתממת: “אני בת-אדם ואני לא יודעת מה את רוצה ממני” – “אני רוצה שתשבי עם יהל, תכינו שנוטובות ותשלחו למשפחה ולחברים”. אני מנסה למחות, ולהתנגד ובסוף מסננת איזה “טוב, נו, בסדר…” ואז באים החיים, והקיץ, והכביסה, והרצפה העקומה, וראש השנה מגיע בלי שהכנתי שום שנה-טובה.
אז השנה – לא עוד! השנה יהיו פה שנוטובות! [הבה נודה על האמת, כרגע יש שני כרטיסים מוכנים, מחר אני נוסעת לשבוע וחצי של קמפינג, אז כנראה מדוייק יותר לכתוב: ‘השנה יהיו פה שתי שנוטובות!’…נותר רק להחליט מי יזכה לקבל אותן…].

הנסיון התחיל עם דף ממילון שמצאתי כשסידרתי את ספרית הרחוב השכונתית שלנו. בחרתי בדף עם הערך “התחלה” והכנתי לעצמי דוגמא של תפוח וכיתוב “שנה טובה” בעזרת תכנת Stitch Fiddle.
רקמתי מסביב להגדרה את התפוח, ומתחת “שנה טובה”.

זה יצא כל כך יפה בעיני, שהחלטתי להפיץ את הבשורה ולהכין הוראות מפורטות. שיניתי קצת את הגודל של הדוגמא (הראשונה שרקמתי יצאה ממש גדולה. זה התאים לי כי לא רציתי לוותר על ההגדרה המילונית, אבל אין סיבה לכרטיס כל כך גדול), עשיתי סקר/סיעור-מוחות בפייסבוק לגבי צורת האותיות.

רקמתי, ושוב רקמתי (הנייר לא מאוד סבלן וסלחן לפרימות, אז לפחות לא הייתי צריכה לפרום), עד שהגעתי לתוצאה שאני מרוצה ממנה.

תכננתי להכתוב הדרכה סופר-מפורטת, לטובת מי שאף פעם לא רקם/ה ו/או חתך/ה בריסטול, אבל אני מתקדמת בכתיבה ממש לאט, ועוד כמה שעות אני אמורה לקום, להצביע, להכנס לאוטו ולנסוע לקמפינג בפארק הירדן. בקיצור – אני מתחילה מהוראות מתוקצרות, בתקווה שמי [שירצה|שתרצה] ליישם י.תבין, אם יש שאלות – תשאלו! ואני מקווה לסיים בקרוב להעלות את ההוראות המפורטות יותר.

אז… אם גם את/ה אומר/ת לעצמך כל שנה “השנה אשלח שנוטובות” (או שאת/ה מהמבאסות/ים שפשוט שולחות/ים שנוטובות כל שנה) ואם מתחשק לך לרקום את השנוטובות שלך – כך עשיתי זאת:

מה צריך?

נתחיל בפינה הימנית העליונה, ונמשיך בכיוון השעון:

• נייר לרקום עליו – כדאי לבחור נייר עבה יחסית (בריטניקה לנוער היתה מצויינת…)
• מחט
• חוטי רקמה
• קוצץ חוטים (לא חובה, כמובן)
• קרטון פשוט מאיזה ארגז
• דוגמא להדפסה
• בריסטול צבעוני
• מספריים
• מסקינגטייפ
• נעץ push-pin (נעץ עם “ידית” קטנה)

ניסיתי לפשט כמה שיותר את התהליך, בעיקר כדי שגם מי שאין לה/ו חדר עבודה מצוייד בחומרים וכלי עבודה י.תוכל להכין את הכרטיסים, אבל תוך כדי עבוד הבנתי שצריך עוד קצת ציוד…

• סרגל
• סכין יפאני (אפשר להסתדר גם עם המספריים, ואם משתמשים בסכין כדאי לחתוך על משטח חיתוך מתאים)
• עט / עפרון
• מחק
• דבק דו-צדדי, דבק סטיק או כל דבק אחר שאפשר להדביק איתו נייר (גם סתם דבק פלסטי יתאים)
• אטב משרדי

אפשר להתחיל לעבוד…

[הערה חשובה – אם את/ה אוהב/ת לשתות תוך כדי עבודה אני ממליצה לוותר הפעם. ההערה הזו אמנם לא נכתבה בדם, אבל נכתבה בשלולית קפה שהרסה כמה שעות עבודה…]

שלב ראשון – הכנת המצע לרקמה

נגזור את הדוגמא הרצויה, נבחר רקע מתאים (מצאתי במקרה את הערך “דבורת הדבש”, והחלטתי שזה ממש מתאים) ונגזור גם אותו:

נחבר את הדוגמא והרקע בעזרת מסקינגטייפ:

שלב שני – חירור הנייר

הריבועים הצבועים בדוגמא מייצגים X ברקמה, והקווים – קווים. לכן נחורר את ארבע הפינות של כל ריבוע צבוע ואת הקצוות של הקווים.
נניח את הנייר על הקרטון, שישמש כמצע רך ויאפשר לחורר את הנייר, ונתחיל לחורר
בסיום החירור אני ממליצה בחום לבדוק טוב שלא פיספסת איזה חור, לפעמים זה מעצבן לגלות חור חסר…

שלב שלישי – הרקמה

יש הרבה טכניקות להתחלת רקמת צלבים, רובן, לטעמי, לא כל כך מתאימות לרקמה על נייר, כי הוא עדין ו’קריע’. מצד שני, בזכות זה שהוא אטום יחסית לבד, אפשר, אם תרצו, פשוט להדביק את הקצה עם נייר דבק לאחורי הנייר.
אני משתמשת בטכניקה שמודגמת פה (בסרטון היא מראה כל מני טכניקות להתחלת רקמת צלבים, כיוונתי שיתחיל לנגן בטכניקה שאני מעדיפה):

ולעבודה…
(מי שלא התנסה/תה ברקמת צלבים מעולם וצריך/ה קצת עזרה – עקרונית כל מה שצריך לעשות זה מה שמודגם בסרטון – שורה של אלכסונים בכיוון אחד, וחזרה לתחילת השורה עם אלכסונים בכיוון השני. אפשר גם לרקום איקס מלא ורק אז לעבור לאיקס הבא. אם זה עדיין לא כל כך ברור חיפוש של “cross stitch for beginners” ביוטיוב יניב עשרות סרטונים שמסבירים זאת)

ו… מוכן! כמעט.

שלב רביעי – פרידה…

אם תשאל/י אותי, ברוב המקרים, הצד האחורי של הרקמה הוא הצד המוצלח שלה. אני מעדיפה את הבלאגן של אחורי הקלעים… אם את/ה כמוני זה הזמן להפרד מהצד האחורי, תוך כמה דקות לא תוכל/י לראות אותו יותר…

שלב חמישי – חיבור לכרטיס הברכה

נבחר בריסטול, נגזור ממנו מלבן בגודל כפול מגודל הרקמה + 2 ס”מ לאורך ולרוחב. עקרונית הדוגמא היא בגודל 10.5*15 ס”מ, אבל למקרה שמשהו בהגדרות של ההדפסה שינה את הגודל, אני ממליצה למדוד את האורך ואת הרוחב, ולהוסיף 2 ס”מ לכל מידה.
את הגודל הזה צריך להכפיל, כדי שתהיינה לנו שתי כנפיים לכרטיס.

כשכרטיס הבריסטול מוכן נדביק את הנייר הרקום עליו, ו… עכשיו זה באמת מוכן!

אפשר להכין גם מעטפה מנייר, הראיתי פה פעם מעטפות כאלו, וכרטיסים עם קישוטים משאריות שקיות, אני תפרתי את השקיות במכונת תפירה, אבל אפשר לתפור גם ביד, ואף להדביק.

שתהיה שנה נהדרת, מלאת יצירה והנאה!