סימניה

שקיות אדומות הן זן נדיר ביותר, משום מה בדרך כלל הן מגיעות בגוונים חיוורים להחריד. תמיד כשאני מוצאת אדומה אמיתית מייד מתחשק לי לסרוג פרח.

הפרח הנוכחי הפך לסימניה –

גזרתי את השקית ככה. הפרח נסרג בערך לפי ההוראות שנתתי כאן (למה ה`בערך`? כי לא זכרתי בדיוק איך סרגתי. אילתרתי, ורק כשניגשתי לכתוב, נזכרתי שיש לי הוראות פה בבלוג). את חוט הכותנה לא גזרתי, השארתי אותו מחובר. אחרי שגמרתי לסרוג את הפרח סרגתי עיני שרשרת עם החוט. העלים העליונים הם פשוט `סגירת מעגל`, סרגתי חצי עמוד באחת העיניים הקודמות בשרשרת והמשכתי הלאה.

את ההוראות לעלה התחתון מצאתי ברשת, ובבלוג הישן גם קישרתי אליהן, אבל ההוראות כבר אינן, מקווה בקרוב להצליח לשחזר ולכתוב אותן (או משהו דומה) כאן.
אז אילתרתי בעצמי:

באופן עקרוני סורגים/ות את שדרת העלה (עיני שרשרת), ואז סורגים/ות מצד אחד של השרשרת חצי עלה, ומצידה השני את החצי השני.

עלה קטן

אחרי שסרגת את אורך הסימניה הרצוי, והגעת למקום בו את/ה רוצה להתחיל את העלה, סרוג/י 6 ע”ש
צד אחד: ע’ שטוחה בעין הראשונה מהמסרגה, 2 ח”ע ב-2 העיניים הבאות, עמ’ חתוך, 4 עמ’ חתוכים בעין הבאה
המשך/י מסביב בצד השני של עיני השרשרת חזרה לכיוון קצה הסריגה
צד שני: עמ’ חתוך, ח”ע, 3 ע’ שטוחות ב-3 העיניים הבאות.

עלה בינוני

אחרי שסרגת את אורך הסימניה הרצוי, והגעת למקום בו את/ה רוצה להתחיל את העלה, סרוג/י 8 ע”ש
צד אחד: ע’ שטוחה בעין הראשונה מהמסרגה, 2 ח”ע ב-2 העיניים הבאות, 2 עמ’ חתוכים בשתי העיניים הבאות, 5 עמ’ בעין הבאה
המשך/י מסביב בצד השני של עיני השרשרת חזרה לכיוון קצה הסריגה
צד שני: עמ’ חתוך, ח”ע, 4 ע’ שטוחות ב-4 העיניים הבאות.

Save

Save

Save

Save

Save

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוראות הכנת לשרשרת לסוכה משאריות שקיות פלסטיק ארבל אגר-נדן - אמנות ממחזרת
שרשרת לסוכה

לפני כמה שנים התקיימה בפורום איכות סביבה תחרות `ירוק עכשיו` – כדי להשתתף בתחרות (ואולי לזכות באיזה ספר ירוק, המודפס על ניירות שהיו בעברם עצים

מחזיק מפתחות סרוג משקיות פלסטיק plarn plastic yarn crocheted keyring
עוד מחזיק מפתחות

הפעם פרח… מחזיק המפתחות סרוג משקית פלסטיק, כמובן (שגזרתי לפי ההוראות האלו). הוראות לסריגת הפרח צור/י טבעת מחוט כותנה (באורך של כ-15 ס”מ) וסרוג/י עם

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות