תכשיטי יומיום מודל 2018

לפני ארבע שנים וקצת הצלחתי לגרום לעצמי להתחיל פרוייקט, שאמור היה לעשות לחיי טרנספורמציה – מחיים מעוטי-יצירה, לחיי יצירה יומיומית ואינסופית, זו לא היתה הפעם הראשונה שהצלחתי לגרום לעצמי להתחיל משהו, ולא הפעם הראשונה (וכנראה גם לא האחרונה) שלא הצלחתי לסיים אותו…
במשך ארבע שנים מדי פעם מתעורר בי הדחף לסיים את הפרוייקט ההוא, ועכשיו החלטתי לנצל את משב רוח ההתחדשות שמביאים איתם שינויי תאריכים, ולהתחיל את שנת 2018 בסגירת המעגל של פרוייקט “תכשיטי יומיום”, ובתקווה שהמעגל הזה יסגר, וישאיר מקום ופתח להרבה מעגלים, אתגרים, והמון יצירה פה בבית.
אז מה זה היה הפרוייקט ההוא? לטובת אלו שלא עקבו אחריו אי-אז – בקיצור – החלטתי כל יום לאסוף איזה אוצר (כלומר זבל…), שקורץ אלי מהמדרכה או מהפח, משהו שמישהו (שלפעמים זו אני), כבר סיים להשתמש בו, ומחכה להזדמנות שניה, להפוך לאוצר. קראתי לפרוייקט “תכשיטי יומיום”, כי הכנתי בעיקר תכשיטים “רשמיים”, אם כי גם כאלו שמקשטים פשוט את היום, העולם והלב. התמונה שבראש הרשומה היא של התכשיט הראשון שיצרתי אז.

אפשר לקרוא קצת יותר על הגלגול ההוא, וגם לראות את 17 התכשיטים שהספקתי להכין כאן.

(מתוך מילון ספיר)

ומה התכניות לסיבוב הנוכחי? בגדול – בערך אותן תכניות – לאלץ את עצמי ליצור משהו קטן כל יום, להמשיך להפוך אוצרות קטנים לאוצרות גדולים. יש לי הרגשה שהפעם התכשיטים יהיו פחות “פורמליים” (אם כי מי יודע…), יהיו בעיקר מהזן שמקשט את היומיום (או במילים של מילון ספיר “נוי, תוספת חן”).
מנסיון הפעם הקודמת הפרוייקט הזה הוא מעין יומן ויזואלי אקטיבי (ואינטראקטיבי) – העשייה והתיעוד שלה עוזרים לי להעמיק קצת את הוויית הכאן-ועכשיו, קצת מעבר לפן הטכני של היומיום הגדוש שלנו, להיות בתשומת לב גדולה יותר לחוויות היומיום, ולא להיות עסוקה רק (טוב, כמעט רק) בבישולים, כביסה, מפגשים, נסיעות, סידורים, סיפורים ועוד. לחזור להסתכל על המדרכות, לחפש עליהן אוצרות, לבחון את הפרטים הקטנים שמרכיבים את היומיום שלנו.
המחויבות ל”קהל” עוזרת לי לסכם ולתאר, ולא סתם לעבור הלאה, ליום הבא. העשייה גם משנה את היום, פשוט מעצם היותה, וגם התיעוד ותשומת הלב יוצרים שינויים קטנים וגדולים.

אם הגעת לכאן במקרה, או שלא במקרה, ואת רוצה להמשיך לראות לאן יתפתח הפרוייקט הזה הפעם (ו/או לעקוב אחרי דברים אחרים שלפעמים אני עושה), את מוזמנת להרשם פה משמאל לרשימת התפוצה שלי, אני מתכננת לעדכן מדי כמה ימים בהתפתחויות פרוייקט.

אפשר גם לעקוב אחרי הפרוייקט ואחרי בפייסבוק ובאינסטגרם
[לכל רשומות הפרוייקט]

להתראות יומיום…

ארבל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
סימניה

שקיות אדומות הן זן נדיר ביותר, משום מה בדרך כלל הן מגיעות בגוונים חיוורים להחריד. תמיד כשאני מוצאת אדומה אמיתית מייד מתחשק לי לסרוג פרח.

embroidering greeting card on paper tutorial
שנוטובות

כמעט שנה טובה…בחודשים האחרונים אני רוקמת הרבה על נייר. ממש התחשק לי לנסות קצת טכניקות של רקמת צלבים ו-Blackwork, וכהרגלי, לא התחשק לי לעשות את

סל קלוע בטכניקת ליפוף משקיות פלסטיק
שני סלי ליפוף והוראות

אחרי הרשומה שכתבתי על הסל החדש של אמא שלי התבקשתי להסביר איך קלעתי אותו, חיפשתי ומצאתי קובץ PDF בו מוסבר איך לקלוע סל ליפוף מחבל

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות