יום שלישי לפרוייקט התכשיטים שלי.

בימי רביעי אחר הצהריים אני מלמדת, והשבוע תכננתי להכין עם התלמידים שלי ספרונים זעירים בקופסאות גפרורים. לפני כמה חודשים ניסיתי “לגייס” קופסאות גפרורים ריקות בפייסבוק, אבל זה לא הצליח (שלחתי גם מייל לחברה שמייצרת את הקופסאות, ושאלתי אם אפשר לאסוף מהם קופסאות פגומות, או לרכוש מהם קופסאות ריקות, הם כמובן לא טרחו לענות למשוגעת הזאת ששולחת להם הודעות הזויות). בלית ברירה קניתי קופסאות גפרורים, ובעזרת יהל רוקנתי את כולן. אם יש בקהל מישהי שיש לה מחסור בגפרורים, יש פה שניים-שלושה מיותרים…

האמת היא שמיד הצלחנו למצוא שימוש לקופסא הגדושה – לפני כמה שבועות, כשביקרנו את ההורים שלי, עשיתי עם אמא שלי סדר בחלק ממצבורי הספרים שלהם, ולקחתי הביתה שלושה ספרים, שניים ליהל ואחד בשבילי. לעצמי לקחתי את “הזמיר”, שכל כך אהבתי כילדה (אני זוכרת בעיקר את האיורים המושלמים של עמוס חץ, ועכשיו, כשקראתי אותו שוב, אני תוהה מה מהשקפת עולמי אני חייבת לאינספור הפעמים שההורים שלי קראו לי את הספר…). יהל זכה בשני ספרי משחק של מיכאל גרעין, שאהבתי כילדה – הראשון ‘ סיפור – דבר פשוט’, והשני ‘גפרורידע’, ספר שלם של חידות ומשחקי גפרורים. בקיצור – אנחנו מסודרים…

החלטתי להכין היום תכשיט מהגפרורים, ותהיתי מה אפשר לעשות, כשכל מה שתקוע לי בראש בהקשר זה כבר כמה שנים טובות, הוא פרוייקט הגמר המרגש של גלית עינב (בוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר).

בעודי רוקמת את כרטיס האוטובוס מאתמול האזנו לפרק על מהטמה גנדי, מהפודקאסט האהוב עלינו “היסטוריה לילדים” של יובל מלחי. והחלטתי, בהשראתו של גנדי, להכין “גלגל טוויה”.

החוט האדום עדיין מככב (ואני תוהה אם לא לשנות את חוקי האתגר, ולהחליף את שמו ל”The Red Thread”…).

כמה דוגמאות של ספרים שהתלמידים שלי הכינו:

בשיעור דיברנו על ספרים קטנים וספרים גדולים, והראיתי לילדים את הסרט על תנ”ך ננו. ממליצה לצפות.

ארבל.

לכל רשומות פרוייקט “תכשיטי יומיום”

אם את לא יודעת מה זה בכלל הפרוייקט הזה? אפשר לקרוא כאן.

יש גם כמה תכשיטים שלא הצליחו להכנס לבלוג. אולי אני עוד אכתוב עליהם מתישהו, בינתיים אפשר לראות את כל התכשיטים המוכנים באלבום הפייסבוק הזה, וקצת תמונות של תהליכי העבודה ומאחורי הקלעים באינסטגרם