מעשה ב…

Paper beads poetry - books art

תקופת העבודה על התערוכה ‘אמנות יוצאת מהספרים’ בגלריה של ספריית הרחוב השכונתית שלנו (ספריית הרחוב תלפיות-ארנונה) היתה לחוצה, עמוסה ולא הותירה לי זמן לכלום כמעט (המלצה שלי – אף פעם אל תחשבי לארגן תערוכה לבד ובהתנדבות! אם כי אם במקרה את ירושלמית וממש רוצה לארגן תערוכה, את מוזמנת ליצור קשר, ולהצטרף אלי לארגון התערוכה הבאה. כי המלצות לחוד ומעשים לחוד…).
במשך כל החודשיים האלו לא היה לי מושג אם יהיה לי בכלל זמן להכין עבודה חדשה משלי. היות ויש לי כמה וכמה עבודות שעשיתי בעבר עם ספרים (בעיקר
רקמות על דפים מספרים) היה לי ברור שאם לא תנוח עלי הרוח, ולא יהיה לי זמן, יש לי מספיק עבודות לבחור מהן משהו להציג.

תערוכת אמנות יוצאת מהספרים - ארבל אגר-נדן

ואז יום אחד (סביר יותר שזה היה ‘לילה אחד‘), התגנב רעיון לראשי. אני כבר לא זוכרת אם קודם התנגן השיר, ואז המחשבה איך לחרוז אותו, או שהתחלתי ממחשבה על חריזת חרוזי הנייר, ומהם הגיחו חרוזי המילים, בכל מקרה, באיזה רגע מרגש, תוך מחשבות על חלום התערוכה המתממש, חרזתי מילים, ניירות, חוטים, מחשבות והתרגשויות, ויצרתי את העבודה אותה אני מציגה בתערוכה. 

A tale of books-art

התאמת הצבעים היא לגמרי מקרית…

במשך כמה ימים ניצלתי כל רגע פנוי לדפדוף בכרך ישן של אנציקלופדיות מכלל, וחיפוש אחר המילים המתאימות (ושינויים קלים בשיר שכתבתי, בהתאם למילים שמצאתי), ואז הכנתי מהדפים חרוזים, שאותם ליפפתי בחוט רקמה.
בשלב הזה עדיין לא היה לי מושג איך הם יתחברו.

Paper beads poetry - books art

כמה ימים לפני הפתיחה, התקיים פסטיבל ציורי הגירים, ליד תחנת הקריאה מסריק בפארק המסילה.
כרגיל ניצלתי את הבילוי שם במהלך היום לסידור הספריה, ומצאתי כריכה קרועה בגודל ובצבע המושלם להפוך לבסיס והרקע לחרוזים שלי, לשיר שלי.

כל כך רבים הסיפורים 

שראשיתם מילים כגון: 

‘אולי’ ו’אילו’, 

‘לו רק’ ו’אם’, 

והנה, אחד קטן 

ראשיתו: 

מעשה ב…’ 

Paper beads poetry - books art

אפשר לראות את העבודה הזו ועבודות מקסימות של אמניות נוספות עד ה-21 ביולי 2022, בספריית הרחוב תלפיות-ארנונה.

אמנות יוצאת מהספרים - תערוכה שכונתית-קהילתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רשומות נוספות שעשויות לעניין אותך
סל שקיות סרוג

סיפור קצר על סל צבעוני ובעיקר על תחילתו של הרומן שלי עם שקיות ועם חומרי פסולת בכלל.

בלרינה

עוד בובת אצבע. הייתי חייבת לממש את הרעיונות והתיכנונים מהלילה…

נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.

אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.

מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.

רוצה לקבל ממני מיילים?
את או אתה?

רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)

מה תוכל.י לקרוא פה?
רשומות אחרונות