עולם ומלואו משום כלום (וכמה קרטונים)
לפני כמה ימים יהל הכין תמרורים לעיר הקרטון שלו, והחלטתי שאם הוא יכול להכין תמרורים, אני יכולה סופסוף לכתוב רשומה על העיר הנהדרת שלו. את
לפני כמה ימים יהל הכין תמרורים לעיר הקרטון שלו, והחלטתי שאם הוא יכול להכין תמרורים, אני יכולה סופסוף לכתוב רשומה על העיר הנהדרת שלו. את
התעוררנו היום אתמול ביום שלישי בבוקר בציפיה למצוא את החצר שלנו לבנה כמו בתמונה (שצולמה בינואר 2015), פתחנו את הדלת ועמדנו מאוכזבים מול גינה ירוקה
נחה עלי הרוח… אנחנו כבר כמה ימים בבית – אחד קטן סתום, מעוך וחם, ושניים גדולים מכרכרים סביבו.אתמול אחר הצהריים ירד ליהל קצת החום, אז
על התפוח/רימון הזה חשבתי לפני שנה – לקראת ראש השנה, תכננתי להכין כמה רימונים ותפוחים ולקשט באמצעותם את שולחן החג. כהרגלי התכניות נשארו תכניות, ושולחן
במסגרת החיפושים אחר עבודה קלה ומתאימה לקישוט הסוכה (לחוגי אריגה שאני מעבירה בבתי ספר) ניסיתי אתמול לקלוע דג.הוא עשוי מעלי דקל (סיפרתי את הסכך שלנו,
אני בעיצומה של עבודה על איזה פרוייקט מאוס ומעצבן. הייתי חייבת לעשות הפסקה מתודית ונסחפתי בין גלי ה-Flickr. מצאתי שם את זה תמונה של פתית
נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.
אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.
מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.
רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)
רוצה שאשלח לך מדי פעם מיילים עם עדכונים, רעיונות, טיפים והשראה?
מוזמן/ת להרשם לרשימת התפוצה שלי: