שנוטובות
כמעט שנה טובה…בחודשים האחרונים אני רוקמת הרבה על נייר. ממש התחשק לי לנסות קצת טכניקות של רקמת צלבים ו-Blackwork, וכהרגלי, לא התחשק לי לעשות את
כמעט שנה טובה…בחודשים האחרונים אני רוקמת הרבה על נייר. ממש התחשק לי לנסות קצת טכניקות של רקמת צלבים ו-Blackwork, וכהרגלי, לא התחשק לי לעשות את
התעוררנו היום אתמול ביום שלישי בבוקר בציפיה למצוא את החצר שלנו לבנה כמו בתמונה (שצולמה בינואר 2015), פתחנו את הדלת ועמדנו מאוכזבים מול גינה ירוקה
על התפוח/רימון הזה חשבתי לפני שנה – לקראת ראש השנה, תכננתי להכין כמה רימונים ותפוחים ולקשט באמצעותם את שולחן החג. כהרגלי התכניות נשארו תכניות, ושולחן
ביום שישי הקרוב אני אשתתף במסיבת ReDesign בצוללת הצהובה, בעיקרון אני אמורה לעבוד כל היום וכל הלילה, להכין דברים. בפועל אני מרגיעה את מצמיח השיניים
אני בעיצומה של עבודה על איזה פרוייקט מאוס ומעצבן. הייתי חייבת לעשות הפסקה מתודית ונסחפתי בין גלי ה-Flickr. מצאתי שם את זה תמונה של פתית
נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.
אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.
מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.
רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)
רוצה שאשלח לך מדי פעם מיילים עם עדכונים, רעיונות, טיפים והשראה?
מוזמן/ת להרשם לרשימת התפוצה שלי: