אחרי הרשומה שכתבתי על הסל החדש של אמא שלי התבקשתי להסביר איך קלעתי אותו, חיפשתי ומצאתי קובץ PDF בו מוסבר איך לקלוע סל ליפוף מחבל

בכל הקשור לגזירת שקיות אני חסידה מושבעת של “שיטת החצאית האפריקנית” (אפשר למצוא את ההוראות ברשומה ‘איך גוזרים שקית‘), אבל גם אדוקה שכמותי חייבת להודות

לפני כמה שנים התקיימה בפורום איכות סביבה תחרות `ירוק עכשיו` – כדי להשתתף בתחרות (ואולי לזכות באיזה ספר ירוק, המודפס על ניירות שהיו בעברם עצים

כשהתחלתי לסרוג משקיות גזרתי אותן בסזיפיות נוראה בספירלה. זה היה מייגע, ולקח זמן, זה דרש גמישות (קשה לי להסביר, אבל בשלב מסויים גיליתי שהדרך הכי

תנובת היום – ארנק הארנק/נרתיק עשוי משתי שקיות חלב, קצת צמר וכפתור ישן בצורת פרח… וכך הוא נראה מאחור – שקיות החלב קשיחות יחסית, והסריגה

הפעם פרח… מחזיק המפתחות סרוג משקית פלסטיק, כמובן (שגזרתי לפי ההוראות האלו). הוראות לסריגת הפרח צור/י טבעת מחוט כותנה (באורך של כ-15 ס”מ) וסרוג/י עם

שקיות אדומות הן זן נדיר ביותר, משום מה בדרך כלל הן מגיעות בגוונים חיוורים להחריד. תמיד כשאני מוצאת אדומה אמיתית מייד מתחשק לי לסרוג פרח.

משהו קטן – מתנה שהכנתי למישהו השבוע – מחזיק מפתחות. סרגתי כדור משקית פלסטיק, והפעם גזרתי רצועה דקה מהרגיל והשתמשתי במסרגה דקה יותר כדי שיצא כדור

הפתרון האולטימטיבי לבעיית השקיות… אחרי שסרגתי כמה דברים מחוטי שקיות, גיליתי שהכל טוב ויפה, אבל ערימת השקיות נשארה ערמומית וגבוהה כמעט כשהיתה, היות והסריגה לא

אחרי שני נסיונות מוצלחים, החלטתי לאחרונה להגדיל את אוסף בובות האצבע שלי. לחבורה הצטרפו תמנון, עכביש, פינגווין, ג`ירפה ואריה. כולם נסרגו משקיות פלסטיק, “לפי הרגש”