אמנות ממחזרת

[הסלים לא באמת ארוכים, פשוט הקליעה שלהם התמשכה והתמשכה בלי סוף…] סל מס’ 1. פרק א’. לפני בערך 10 שנים למדתי אצל מיכל רז קליעת

נחה עלי הרוח… אנחנו כבר כמה ימים בבית – אחד קטן סתום, מעוך וחם, ושניים גדולים מכרכרים סביבו.אתמול אחר הצהריים ירד ליהל קצת החום, אז

על התפוח/רימון הזה חשבתי לפני שנה – לקראת ראש השנה, תכננתי להכין כמה רימונים ותפוחים ולקשט באמצעותם את שולחן החג. כהרגלי התכניות נשארו תכניות, ושולחן

הקדמה – בשבועות אנג’לה פרסמה סרטון הדרכה להכנת טנא מרצועות קרטון, כשנסענו להורים שלי לחג ארזתי בתיק גם סכינים יפאניות וסרגלי מתכת, ואמא שלי ואני

הרשומה הזאת היתה אמורה להלל את יום הכיף שהיה לי אתמול, ולכלול הוראות הכנה לרימוני הקרטון שהכנתי. ההוראות תחכנה ליום אחר… אתמול התחלנו את היום

סופסוף מצאתי זמן לצלם את כרטיסי הברכה שהכנתי. אני חייבת להודות בבושת פנים שאני מתכננת כבר הרבה זמן לעשות אותם, כי נמאס לי לפני כל

ביום שישי הקרוב אני אשתתף במסיבת ReDesign בצוללת הצהובה, בעיקרון אני אמורה לעבוד כל היום וכל הלילה, להכין דברים. בפועל אני מרגיעה את מצמיח השיניים

אחרי הרשומה שכתבתי על הסל החדש של אמא שלי התבקשתי להסביר איך קלעתי אותו, חיפשתי ומצאתי קובץ PDF בו מוסבר איך לקלוע סל ליפוף מחבל

לפני חודשיים פגשתי חברה שקלעה סל משקיות, בטכניקה ליפוף, משהו דומה לעבודה שעשיתי מחימר ושקיות לחם, אבל וריאציה שונה של הטכניקה הזו. אני מזמן מזמן

לפני כמה שנים השתתפתי בסדנא נהדרת של ענת קלי צוקר. ענת היא אמנית ומעצבת, היא קולעת סלים ממחטי אורן בטכניקת ליפוף (coiling), טכניקה מסורתית של