5/30 – סופסוף קצת חורף!
יום חמישי וסוער לפרוייקט שלי. למרות שנולדתי בקיץ וגדלתי בערבה, אני בת-אדם של חורף, ועדיף סוער, אם אפשר עם אח בוערת וכוס תה.בעניין האח עוד
אמנות ממחזרת
תפריט
יום חמישי וסוער לפרוייקט שלי. למרות שנולדתי בקיץ וגדלתי בערבה, אני בת-אדם של חורף, ועדיף סוער, אם אפשר עם אח בוערת וכוס תה.בעניין האח עוד
יום רביעי לפרוייקט שלי. היום ניצלתי את אחר הצהריים לכמה סידורים, ובדרך משם לכאן, או מכאן לשם, חייכו אלי מהמדרכה שתי חתיכות פלסטיק לבנות. הן
יום שלישי לפרוייקט התכשיטים שלי. בימי רביעי אחר הצהריים אני מלמדת, והשבוע תכננתי להכין עם התלמידים שלי ספרונים זעירים בקופסאות גפרורים. לפני כמה חודשים ניסיתי
יום שני לפרוייקט. יהל ואני בילינו את כל היום במוזיאון המדע, במפגש של קבוצת החינוך הביתי הירושלמית. האוטו שלנו עושה קצת קרחצנים לאחרונה, אז החלטתי
אין כמוני, יום ראשון של הפרוייקט ואני כבר כמעט מתייאשת… ימי שני הם ימי בית הקפה שלי, יהל בחוג של “שומרי הגן” בבוקר, ובזמן שהוא
לפני ארבע שנים וקצת הצלחתי לגרום לעצמי להתחיל פרוייקט, שאמור היה לעשות לחיי טרנספורמציה – מחיים מעוטי-יצירה, לחיי יצירה יומיומית ואינסופית, זו לא היתה הפעם
נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.
אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.
מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.
רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)
רוצה שאשלח לך מדי פעם מיילים עם עדכונים, רעיונות, טיפים והשראה?
מוזמן/ת להרשם לרשימת התפוצה שלי:
