לפני כמה ימים יהל הכין תמרורים לעיר הקרטון שלו, והחלטתי שאם הוא יכול להכין תמרורים, אני יכולה סופסוף לכתוב רשומה על העיר הנהדרת שלו. את

התעוררנו היום אתמול ביום שלישי בבוקר בציפיה למצוא את החצר שלנו לבנה כמו בתמונה (שצולמה בינואר 2015), פתחנו את הדלת ועמדנו מאוכזבים מול גינה ירוקה

לפני כמה ימים סיימנו לקרוא לבן שלנו בפעם השניה את “הקוסם מארץ עוץ”, ושלשום היינו בספריה ושאלנו את ספר ההמשך “ארץ עוץ המופלאה”, כך שנראה

סופסוף מצאתי זמן לצלם את כרטיסי הברכה שהכנתי. אני חייבת להודות בבושת פנים שאני מתכננת כבר הרבה זמן לעשות אותם, כי נמאס לי לפני כל

ביום שישי הקרוב אני אשתתף במסיבת ReDesign בצוללת הצהובה, בעיקרון אני אמורה לעבוד כל היום וכל הלילה, להכין דברים. בפועל אני מרגיעה את מצמיח השיניים

במסגרת החיפושים אחר עבודה קלה ומתאימה לקישוט הסוכה (לחוגי אריגה שאני מעבירה בבתי ספר) ניסיתי אתמול לקלוע דג.הוא עשוי מעלי דקל (סיפרתי את הסכך שלנו,

אני בעיצומה של עבודה על איזה פרוייקט מאוס ומעצבן. הייתי חייבת לעשות הפסקה מתודית ונסחפתי בין גלי ה-Flickr. מצאתי שם את זה תמונה של פתית

תנובת היום – ארנק הארנק/נרתיק עשוי משתי שקיות חלב, קצת צמר וכפתור ישן בצורת פרח… וכך הוא נראה מאחור – שקיות החלב קשיחות יחסית, והסריגה

הפעם פרח… מחזיק המפתחות סרוג משקית פלסטיק, כמובן (שגזרתי לפי ההוראות האלו). הוראות לסריגת הפרח צור/י טבעת מחוט כותנה (באורך של כ-15 ס”מ) וסרוג/י עם

שקיות אדומות הן זן נדיר ביותר, משום מה בדרך כלל הן מגיעות בגוונים חיוורים להחריד. תמיד כשאני מוצאת אדומה אמיתית מייד מתחשק לי לסרוג פרח.