אמנות ממחזרת
תפריט
רדה ויהל מטיילים בנחל מסור, מקשטים עוגת יומולדת ומלמדים את עזרא לשחק כדורגל
רדה ויהל בונים את מגדל בבל
באופן סימבולי, זו התמונה היחידה (בינתיים) בכל הפרוייקט הזה שצילמתי מתוך מחשבה להשתמש בה לרקמה של רדה.
אחרי שנים של דיבורים על אירוע סריגה בתחנת הקריאה, אסתר ואני מצאנו את עצמנו מארגנות דווקא מפגש לכבוד יום הרקמה הבינלאומי. לכבוד האירוע קיימנו סדנא של רקמה על ניירות מספרים שהגיעו לספרית הרחוב, ויועדו להמשיך את דרכם לפח מיחזור הנייר
רדה ויהל משחקים על העגלה של הטרקטור של סבא של יהל במטע התמרים, בדרך לטיול אופניים בשמורת שיזף.
רדה ויהל משתוללים בגב ימין. יהל מנסה פעם אחרי פעם לבעוט בעיטת מִספרת במים, וְרדה עומד לידו ומתפוצץ מצחוק.
נעים מאוד, אני ארבל, אמנית, אמא בחינוך ביתי לג’ינג’י מהמם, מחבקת עצים (גם אם לא ממש בפועל, מחבקת רעיונית…) ואני אוהבת זבל (We love you, Arbel). אני אוהבת בעיקר להפוך את הזבל לזהב, או לפחות להשתמש בו כחומר הגלם העיקרי שלי ביצירה.
אני יוצרת ומלמדת אחרות ואחרים ליצור תוך שימוש בחומרי פסולת וטכניקות מסורתיות של מלאכות יד.
מנחה סדנאות בהן אני מלמדת קליעת סלים, סריגה, אריגה ועוד מגוון טכניקות, שמאפשרות לתת חיים חדשים לחומרים וחפצים שאין בהם כבר צורך.
רוב האתר שלי כתוב בלשון נקבה, אם יש לך העדפות אחרות – יש איפשהו פה משמאל כפתור שיאפשר לך לשנות זאת.
(לצערי התוסף הגאוני והחשוב של עבריתה פותח אחרי שכבר כתבתי פה הרבה, אז לא כל הטקסט שלי ניתן לשינוי.)
רוצה שאשלח לך מדי פעם מיילים עם עדכונים, רעיונות, טיפים והשראה?
מוזמן/ת להרשם לרשימת התפוצה שלי:
