לפני כמה ימים סיימנו לקרוא לבן שלנו בפעם השניה את “הקוסם מארץ עוץ”, ושלשום היינו בספריה ושאלנו את ספר ההמשך “ארץ עוץ המופלאה”, כך שנראה לי שזה ממש זמן טוב להעביר לכאן מהבלוג הישן את הרשומה על איש הפח.
איך מכינים איש פח בחמש דקות…
בהתחלה היתה לי אשת פח.
נראה היה שהיא ממש רוצה חבר, אז התחלתי להכין – קודם הראש (זה הרי מה שהכי חשוב כשבוחרים חבר. לא?)
עברו חלפו להם הימים והגוף לא נוצר. התעצלתי לחתוך ולהחתך. יום אחד מצאתי במגרש חניה פחית דרוסה, מיד אימצתי אותה, חזרתי הביתה ותוך כמה דקות היה חבר:
פטיש-מסמר-ניקח-מהר ויש ארבעה חורים. על שניים מהם תליתי ידי-שעם, ועל השניים האחרים רגלי שעם. (את פקקי השעם חיברתי באמצעות ווים מתברגים קטנים וטבעות, שניתן לרכוש בכל טמבוריה).
בהמשך אמור היה להתחבר גם הראש, אבל פתאום שמתי לב שבעצם יש לו כבר פרצוף, קצת מבואס, אבל פרצוף. וככה הוא נשאר.
כדי לשמח את ליבו הוספתי לו פונ(מ)פון [אני מאז ומעולם קראתי לזה פונפון, ולאחרונה גיליתי שיש רבים שקוראים לזה פומפון. חיפוש בגוגל הראה תוצאה של 7,220:7,950 לטובת הפונפון] הפונ(מ)פון עשוי מידיות שנותרו לי משקיות הפלסטיק שגזרתי לצורך סריגה.
הזוג המאושר…
__________________________________מאז שפורסמה הרשומה הזו הספקנו לעבור דירה. איש הפח הרבה יותר מאושר בביתנו החדש. אין לי מושג למה, אבל הוא פשוט מחייך מאז אנחנו כאן.
אני יודעת שאף אחד לא מאמין לי ושאני אהיה חייבת לצלם אותו כדי להוכיח.
נרשמה משימה…
ומאז שהוספתי את הפסקה שמעל עברנו עוד שתי דירות, שבהן לא נמצא מקום ראוי לאיש הפח, שמחכה בסבלנות באיזה ארגז…
