[הסלים לא באמת ארוכים, פשוט הקליעה שלהם התמשכה והתמשכה בלי סוף…]
סל מס’ 1. פרק א’.
לפני בערך 10 שנים למדתי אצל מיכל רז קליעת סלים מסנסנים, נפגשנו במשך כמה חודשים, ואחרי שהקורס הסתיים נשארתי עם סל אחד חצי קלוע. גרתי אז בבית עם תקרה גבוהה, ופשוט תליתי אותו לקישוט, עד שאני אמצא זמן לסיים אותו.
תכננתי לסיים אותו. בחיי שתכננתי! אבל התכנית, כהרגלן של תכניותי, נדחתה ונדחתה. הסיבה העיקרית לדחיה היתה שהעניין דרש תכנון מראש – צריך היה להשרות את הסל ואת הסנסנים במים ל-24 שעות (כלומר לנטרל את האמבטיה ליממה), ואחר כך לחכות עוד 12 שעות עד שאפשר להמשיך לקלוע, בקיצור – לא משהו שאפשר לעשות באופן ספונטי.
סל מס’ 1. פרק ב’.
מתישהו עברנו לגור בבית עם תקרות הרבה פחות גבוהות, את הסל, בגרסתו השימשית, כבר אי אפשר היה לתלות על הקיר, ואני אספתי את כל הניצבים (ה”קרניים”), קשרתי אותם ביחד, ושלחתי אותו לחכות על הארון.
סל מס’ 2. מבוא.
לאחד המפגשים אצל מיכל הגיעו תלמידות מקורסים אחרים שלה, כאלו שלמדו קליעה מסנסנים, כמונו, וכאלו שלמדו טכניקות קליעה אחרות, בין השאר קליעה מעלי לולבים. אני ישבתי וקלעתי, ולידי ישבה אישה שקלעה מלולבים, ואני עקבתי אחרי העבודה שלה, והקשבתי להסברים של מיכל. כמה חודשים אחר כך, בת דודה שלי הראתה לי סל שהיא קלעה משקיות, היא קלעה צמה ארוכה וקשרה אותה ליצירת סל. זה היה סל יפהפה, אבל לא מאוד חזק (בגלל האופן שבו היא קשרה את הצמה), ואני מיד נזכרתי בסלי הלולבים, שעשויים גם הם מצמה תפורה בספירלה. חזרתי הביתה והתחלתי לנסות, וקלעתי את סל הצמות הראשון שלי. הסברתי כבר ברשומה על הסל הראשון למה אני כל כך אוהבת את טכניקת הקליעה הזו, אבל אוסיף כאן שעוד נקודה גדולה לזכותה היא שלא צריך להתכונן ולתכנן, לא צריך להשרות שקיות, פשוט להתישב ולקלוע, ואפילו אם יש פתאום חצי שעה מיותרת, אפשר בקלות להתקדם בקליעה. טכניקה כלבבי…
סל מס’ 2. פרק א’.
עבר זמן, ותחת ידי עברו הרבה שקיות, והרבה סלים נקלעו, ואז, קצת אחרי שסל מס’ 1 נשלח לשבת על הארון, צץ לי איזה רעיון לסל צמות, רציתי לנסות איזו צורה חדשה, והתחלתי לקלוע צמה משקיות לבנות. קלעתי ותפרתי אותו לסל, עשיתי זאת עם הרבה הפסקות, והמלאכה התמשכה ונמרחה, ואחרי כמה חודשים הבנתי שהצורה שדמיינתי לא מוצלחת. פרמתי את התפרים והתחלתי לתפור סל חדש מהצמה. הצמה הספיקה לחצי סל, ולקח לי הרבה זמן עד שהתפניתי להמשיך אותו. בינתיים עברנו דירה. שוב.
סל מס’ 1. פרק ג’.
אחרי שלוש שנים על הארון בבית הקודם, גם בבית החדש לא רק שאי אפשר היה לתלות את הסל, אפילו לא היתה אמבטיה להשרות אותו… הסל נשלח שוב אל מעל לארון.
סל מס’ 2. פרק ב’.
אחרי לפחות שנה, שבה הסל שכב באיזה ארגז, החלטתי לחזור לקלוע אותו. המשכתי קצת, ומהר מאוד הבנתי, שוב, שאני לא מרוצה מהצורה. שוב פרמתי ונשארתי עם צמה ארוכה ביד. הפעם החלטתי לא להיות הרפתקנית בבחירת הצורה של הסל, ולחדש רק באגף הקישוטים. פרסתי לטבעות צינור פלסטיק ש”דגתי” ממכולה ליד אתר בניה, והתחלתי לשלב את הטבעות במהלך קליעת הסל. מהר מאוד הסל חזר לפינה, והטבעות אומצו על ידי יהל, היתה לו קופסא שחתכתי חור במכסה שלה והוא אהב להשחיל לתוך החור כל מיני דברים, גם את הטבעות האדומות שלי…
סל מס’ 1. אחרית דבר.
שוב עברנו לבית נמוך ונטול אמבטיה. והפעם אפילו לא היה מקום מעל הארון… הסל עמד בחצר כמה שבועות אחרי המעבר, ואז החלטתי שאני צריכה לשחרר את התקווה לסיים אותו מתישהו. חתכתי את הניצבים, אספתי מחדר המשחקים של יהל את הטבעות האדומות שיועדו לסל מס’ 2, קשרתי כל כמה ניצבים וטבעת ביחד, ויצא לי מן קישוט חמוד לחצר.
סל מס’ 2. אחרית דבר.
לפני חודשיים החלטתי שהגיע הזמן, בערך שש שנים אחרי שהתחלתי לקלוע את הסל הזה, לסיים אותו, חתכתי טבעות חדשות, ותוך כמה שעות הסל היה מוכן. שאני אהיה בריאה…
כשאני נשאלת כמה זמן לוקח לקלוע סל צמות, אני עונה שכמה שעות (תלוי כמובן בגודל…), אבל אולי אם אני אחשב זמן ממוצע של הסל הזה וכל הסלים שקלעתי לפניו ובמקביל אליו, אני אגלה שזה עניין ארוך… ואני תוהה, אם העובדה שהטכניקה הזו מאפשרת לקלוע טיפין-טיפין ולא דורשת תכנות והכנה מראש, טובה לנמרחים כמוני או לא…
אם גם את רוצה ללמוד איך לקלוע סל במשך שש שנים, או רק כמה שעות, את מוזמנת לסדנא טעימה ביום שישי הבא.
2 Responses
תובנות
1. משתתפי הסדנה שלך ברבדים צריכים לשכור/לרכוש דירה ברבדים
כי לא באמת אפשר לקלוע סל ב5 שעות…..
2. להשתמש בשקיות שאינן מתכלות (כלומר שאינן מתפוררות אחרי שנה שנתיים) כי אחרת לא יהיה איך לסיים את הסל.
חוץ מזה – הקישוטים מקסימים. לא חשוב כמה הטכניקות או החומרים פשוטים תמיד יש בדברים שאת יוצרת טביעת אצבע מאוד מיוחדת ולגמרי שלך
וגם – אוהבת את הכתיבה שלך
בהצלחה ב”בית ” החדש
:-)
1. זה יהיה מעולה, אפשר להקים קומונת קליעת סלים ברבדים ולחדש ימי הקיבוץ כקדם…
2. הנה עוד סיבה למה אני לא אוהבת את השקיות ה”מתכלות” (אני מתכוונת כמובן לאלו שלא מתכלות, אלא פשוט מתפוררות http://www.cts.co.il/?CategoryID=210&ArticleID=503)
תודה רבה על המילים המשמחות :-)
להתראות!